מסיפורי האחיין (והדודה) בתל אביב (ראש השנה תשע"ח)

זה התחיל לפני כחמש שנים ומאז כפעמיים או שלוש בשנה האחיין מגיע לסוף שבוע ארוך (או אמצע שבוע, זה יכול להיות גם אמצע שבוע..) שמורכב מ"המון"... המון סרטים, המון אוכל, המון חידושים.

בהתחלה היה לנו הסכם. בכל מפגש תהיה לפחות התנסות אחת חדשה, לפחות עבור האחיין. ניסינו לעמוד בזה תמיד. לפעמים היו "הנחות" ולפעמים היו התנסויות משמעותיות. ולאט זה גדל וצמח (קצת בדומה לאחיין).

יש לנו חוקים...בכל מפגש אנחנו מנסים להכניס כמה שיותר; תמיד יהיו סרטים, תמיד לפחות מסעדה אחת חדשה, אם מספיקים אז גם אחת שכבר ביקרנו ואהבנו וגם, אם מספיקים, ארוחה אחת שאנחנו מכינים בעצמנו..

כל מה שצריך זה אחיין מקסים שמוכן להכל (או כמעט הכל), דודה קצת אינפנטילית וזמן... (ענין הזמן הופך לבעייתי ככל שהאחיין גדל אבל כמו שהוא אומר יש לנו עוד שנה להסתגל לפני שהוא מתגייס לצבא).

ההתנסות האחרונה היתה בסוף השבוע של ראש השנה האחרון. בערב הכנו פיצה; תחתית מוכנה מהדליקטסן ומוצרלה איכותית שזכתה לציון גבוה ביותר מהאחיין חובב הפיצות. ארבעה סרטים שלוו בפופקורן (כן, במיקרו, מה אנחנו? מימי הביניים?) וגלידה יוגורט של אניטה שנסענו עד נווה צדק לרכוש (בדרך "התאבדה" לנו קציצת גפילטע באוטו, אבל זה כבר לסיפור אחר).

למחרת, ארוחת הבוקר היתה מורכבת מבגט עם גבינות מעולות גם הן מהדליקטסן, (אחיין שאוהב גבינות טובות מי יכול לבקש יותר?), גאודה עזים, ברי וקשקבל.

ובצהרים... בצהרים היתה "ארוחת הדגל" במסעדת "יא-פאן", אליה התכוננו ואפילו סיכמנו וקבלתי על עצמי את האחריות מראש, שאני אהיה זו שאזמין את המנות, ללא התנגדות וללא סייגים. אני מודה שקצת הייתי רחמנית אבל עדיין נרשמו התנסויות חדשות משמעותיות (הסיכום היה שלא יהיה משהו שנזמין ולא נטעם שנינו): טרטר בקר עם ביצת שליו, שיפודי קלאמרי, המבורגר דוקא בשבילי) וצ'יקן פריך עם רוטב ייחודי עבור האחיין. הקינוח היה נחמד – ברולה ממיסו לבן, שוקולד לבן, קוואקר אגוזים (לא היה לגמרי ברור מה הוא עשה שם) ואפרסק.

ציון סופי:

סרטים

אחיין-9

דודה -9

ארוחת ערב

אחיין -10

דודה - 8.5 (בגלל הקלוריות)

ארוחת בוקר

אחיין -8 (לדברי האחיין אם הבגט לא היה מתקשה זה היה 10)

דודה -8.5 (בגלל הפריכיות)

צהרים ביא-פאן

אחיין-9

דודה -9

ציון כולל לסוף השבוע

אחיין -9

דודה -10 (תמיד 10)