גשם וכרוב ממולא

יום הגשם האחד השבוע היה קר, הדיף ריח (בעיקר של שטיחי המכונית הרטובים), והציב הרבה דילמות; הייתי אמורה לנסוע בערב לחתונה בחדרה ואמנם אני אוהבת גשם, אבל באיזשהו שלב של חיי, גשם התחיל להימדד במונחים של נוחות, פקקים ולאן עלי להגיע וכמה זמן זה ייקח.

פעם, גשם היה סימן לצאת לטיול בחוץ עם חברה ללכת שלובות זרוע ולהירטב.

פעם, גשם היה סימן לחזור הביתה בריצה, לחלוץ נעלים רטובות ולעמוד עם גרביים על המרצפות החמימות מצינורות ההסקה ולחכות עד שהחום יחדור לכפות הרגלים.

פעם גשם היה סיבה מצויינת לשכב במיטה עם ספר או להסתכל בחלון על אנשים הנאבקים בחוץ עם מטריות מתקפלות.

היום, ימי הגשמים ספורים. אני עדין אוהבת ומייחלת אליהם אבל היום אני כבר לא נשארת עם ספר במיטה, או קוראת לחברה לרוץ בגשם ואני מודה, שלעיתים ימי הגשם מסבכים את הענינים ואיכשהו מעמיסים אפילו יותר על ימים שבלאו הכי, קצרים.

אבל כל זה אינו משפיע על הגעגוע. וגם אם הוא היה יום אחד וקצר, יש בו משהו בגשם. כן, כן, הוא משקה את השדות ממלא את האגמים וכל זה, אבל גם מעורר זיכרונות, מאוויים וטעמים, ועושה חשק גדול לאוכל איטי וחם שממלא את הבית הסגור בניחוחות. ולכן, לא בזבזתי זמן השבוע וביום הגשום האחד לא התאפקתי, ומצוידת בשלל מתכונים מהשבת האחרונה עם דודותי, והבטחה שאת חמין המלפפונים הראשון אחלק בין שתיהן, התחלתי לתכנן את האוכל שאבשל בשבת .

אבל אז, יבש הגשם, השמש חזרה והשמיים הפכו בהירים, הבנתי שאין לי שום קהל לבשל לו וכל מחשבה על אוכל כבד ואיטי התפוגגה ואתה גם החשק שלי לבשל.

גם ביקור אצל הירקן השכן לא עורר את חשקי. במקרים רבים רק המראה של הירקות הטריים המסודרים בארגזים, מעורר בי רעיונות לבישול, אבל לא אתמול. אולי כבר ידעתי שהיום לא ארצה לבשל ואקח לעצמי חופש מהכל.

אבל עדין, בחורה צריכה לאכול..

המזל שלי, שבפריזר שכנו להם שלושה עלי כרוב ממולאים שדודה שלי הכינה ושמרה לי במיוחד. אני לא חסידת כרוב גדולה אבל הממולאים שלה הם סוג של שלמות; הכרוב יחד עם הבשר והחמיצות המתקתקה של רוטב העגבניות יוצרים טעם מופלא.

אז לא בשלתי, אבל מעניקה לכם את המתכון שלה (ושל דודתי השנייה שמבשלת גם היא לא פחות ממופלא), שמבוסס על המתכון של סבתי הבוכרית וכנראה שופץ ועורבב בטעמים בולגריים.

דולמה – כרוב ממולא

מצרכים:

1 כרוב לבן בגודל בינוני. (טיפ לבחירת הכרוב: כרוב שאינו "צפוף מדי", שהעלים שלו קצת פתוחים, הראש פחות חזק...).

כ- 400 גר בשר בקר טחון (אפשר גם לערבב חצי כמות בשר בקר עם חצי כמות בשר הודו טחון).

1/2 כוס אורז עגול שטוף

1 בצל מגורר בפומפיה

2 עגבניות גדולות מגוררות

1/2 לימון סחוט

מלח/פלפל

כף רסק עגבניות

1/2 כפית סוכר/ממתיק

הכנה:

יש להפריד את עלי הכרוב. להפרדת העלים יש שתי שיטות:

שיטה א':

1. להפוך את הכרוב על ראשו ובסכין חד להוציא את ליבת הכרוב (החלק הקשה). בזהירות ובמדויק ככל הניתן, כדי לא לפגוע בעלים.

2. להרתיח מים עם קצת מלח בסיר רחב ולהכניס לתוכו את הכרוב (עדין הפוך על ראשו).

3. להרתיח עד שעלי הכרוב מתרככים, נפתחים ומתחילים להתפרק.

4. לאחר שמוציאים את העלים ובמידה שנשארו עוד עליו שטרם נפתחו להחזיר את הכרוב לסיר לעוד הרתחה.

שיטה ב'

לעטוף את הכרוב כמו שהוא בשקית ולהכניס למקפיא לפחות ל 3-4 ימים. יש להוציא את הכרוב כיממה לפני הבישול ולשים אותו להפשיר במסננת במהלך לילה לפחות.

העלים נפרדים מעצמם.

יש לחתוך החוצה את החלק הקשה מכל עלה כדי שאפשר יהיה לגלגל את העלים יותר בקלות.

מילוי:

יש לערבב את הבשר, האורז, הבצל, עגבניות (טריות ורסק), לימון, פלפל ומלח, וללוש היטב כ 5-6 דקות. (לדברי דודותי היקרות ככל שלשים את הבשר הטחון כך החלבון שבו יוצא החוצה והבשר יתפרק פחות. לא בדקתי את זה מדעית אבל הן מבשלות מצוין אז לפחות אני סומכת עליהן).

הכנת הממולאים:

פורשים את העלים על השיש שמים בכל אחד קצת מתערובת הבשר והאורז על חלקו התחתון של העלה ומגלגלים קודם קיפול אחד ואחר כך את השוליים פנימה כמו בבלינצ'ס ושוב קדימה עד לסוף העלה. מניחים את העלה בסיר על צדו הפתוח.

מסדרים את העלים הממולאים בסיר צפוף ככל הניתן.

על הממולאים בסיר יש לפזר פפריקה מתוקה, פלפל שחור ומלח.

בקערה יש לערבב 2 כפות גדושות של רסק עגבניות עם קצת מים חמים, 2 כפות חומץ וכחצי כפית סוכר ולהוסיף לסיר עם עלי הכרוב. הנוזלים צריכים לכסות את הכרוב אך לא יותר מדי (לא כמו מרק).

טיפ נוסף: כדי למנוע מהעלים להתפרק בזמן הבישול אפשר להניח עליהם צלחת.

לאחר הוספת הנוזלים יש להביא לרתיחה ולהנמיך את האש ולבשל על אש קטנה ועם מכסה כשעה.

יש לטעום את הרוטב ואם צריך, יש להוסיף או לתקן את התיבול וכמובן להוסיף עוד מים (חמים) במידה וצריך.

בסיום הבישול יש לדאוג שיש עדין עוד נוזלים בסיר כי הכרוב "שותה" את הנוזלים גם לאחר הבישול.

לפני ההגשה: אפשר לחרוץ את הכרובים הממולאים חריץ דק ולשפוך לתוכם מהרוטב שנשאר בסיר.