התניות
בסוף השבוע הזה יצא לי לחשוב על התניות...
למשל, הצורך לאכול כשמישהו אחר אוכל.
או
כשיורד גשם, להכין אוכל חם ומנחם (רצוי כזה שמתבשל כל הלילה ועושה ריח נפלא בבית).
או
להגביר את הרדיו ולשיר בקולי קולות בכל פעם שמגיע שיר של הביטלס...
אני מניחה שלכל אחד התניות משלו. אני מניחה שהמנגנון שלהן זהה.
בסוף השבוע הזה יצא לי לחשוב על התניות וחשבתי
מה עושה חלק מהן נעימות ואפילו קצת מגוחכות
ומה עושה אחרות להרסניות.
חשבתי על הכובע של ההוא עם הכלב (או שבלבלתי?)
וחשבתי שהמוח, עד כמה שהוא אדיר ונפלא ברוב הזמן פועל על אוטומט.
והראיה?
יצאתי היום מהבית, עם שקית של זבל,
רק באמצע הדרך לאוטו שהיה ברחוב הסמוך, שמתי לב שהיא עדין בידי.
או כל הפעמים בסוף השבוע האחרון שמצאתי את עצמי במטבח או בסלון או
אפילו כבר מושיטה יד ופותחת את המקרר,
ואז נעצרת, עומדת, מבולבלת, תוהה;
"מה הדבר שרציתי"?
בסוף השבוע הזה חשבתי על התניות ולכן:
אכלתי שקית שלמה של פריכיות,
בישלתי אוכל חם ומנחם
(שעועית חומה שהתבשלה במים ושהתה לילה שלם בתנור
והיא אחד מריחות ילדותי, בכל שישי בערב אצל חני בבית
ואחד הדברים הפשוטים, הטעימים והנעימים שאכלתי).
שרתי בקולי קולות שיר של הביטלס (בחלונות סגורים למרבית המזל)
ושיננתי שוב את "שברי סערה" של לאה גולדברג...
איזה מזל שמישהו ברדיו חשב על זה גם
ואחר הצהרים באוטו שמעתי את יהודית שרה במיוחד בשבילי -
עד כמה "הירוק היום ירוק מאוד"..
בסוף השבוע הזה חשבתי על התניות וחשבתי,
לו רק היה זה כל כך קל ללמד את עצמי התניות חדשות..
למשל, לאכול רק כשאני רעבה.
או,
בכל בוקר לצאת להליכה.
או
בכל יום, לכתוב שעה.
או
לא להתכווץ מכל קרב או לחליפין מכל קרבה...
א. קראו לי איוואן פבלוב
ועכשיו מגיע החלק הטעים והפעם לא בוכרי ולא סורי אלא צד שלישי שלי (צד שסיפח אותי אליו באהבה וללא תנאים), הצד התימני ...
בסוף השבוע הזה מרובה ההתניות, התחשק לי כאמור, משהו חם ומנחם אז הכנתי לסיס שהוא מאכל תימני שלמדתי מחברתי הטובה חני והרחתי אצלה בבית בכל שישי בערב, רוב שנות נערותי. גם מתכון הקובנה בהמשך הוא שלה ואת התמונות צילם סתו המדהים שביקש לומר שנהנה מכל רגע...
לסיס
לקראת הכנת הלסיס, השריתי שעועית אדומה במשך לילה שלם ועוד יום, במהלכם החלפתי את המים מדי כמה שעות (למי שמעונין שווה גם להנביט את השעועית במשך יממה לפחות).
לאחר מכן, בישלתי את השעועית בסיר עם מים ללא כל תיבול עד שהשעועית קצת התרככה.
כשהשעועית התחילה להתרכך והרוטב המופלא שלה כבר היה דומיננטי בסיר (הרוטב שנוצר לשעועית האדומה לגמרי מעצמה הוא אחד הדברים האהובים עלי ביותר), הוספתי קצת מלח, פלפל ואפילו מעט כמון (לפי הטעם) והכנסתי את הסיר לתנור שחומם מראש ל 100 מעלות למשך כל הלילה.
אל הלסיס בסיר הוספתי ביצים שטופות שבושלו מעט קודם לכן. הביצים נצלו את בית הארוח החמים שלהן והפכו במהלך הלילה לביצים חומות מושלמות..
ולמחרת, התעוררתי לריח מופלא ולבית חמים שהסתדר מצויין עם הגשם שירד לפרקים בחוץ, והעובדה שהייתי מוזמנת באותו יום לארוחת חמין מסוג אחר, לא בלבלה אותי כלל...
הגשה: את הלסיס יש להגיש לצד ג'חנון או קובנה או סתם בפני עצמו והוא הולך מצויין עם שמנת, סחוג ועגבניות מרוסקות- וכמובן, ביצים חומות.
ועכשיו לחלק המאתגר..
כשחני שמעה שאני מתכוונת להעלות על הכתב את מתכון הלסיס היא תרמה גם את מתכון הקובנה או הקובניות והנה הוא לפניכם:
קובנה/קובניות
מצרכים:
1 ק"ג קמח
כף שמרים יבשים
1/2 כוס סוכר
כף מלח
ביצה
3-4 כוסות מים פושרים
חמאה
הכנה:
1. לנפות את הקמח אל תוך קערה
2. בתוך הקמח לעשות גומה ובתוכה לשים את כף השמרים והסוכר
3. את המלח לפזר בשולי הקערה ולערבב בתוך הקמח אך שלא יגע בסוכר ובשמרים
4. להוסיף את הביצה לאמצע הקערה ואז להוסיף את המים בהדרגה וללוש עד שהבצק ייצא רך ודביק.
5. להניח לבצק 5-10 דקות ואז לחזור ללוש אותו (מתאחד יותר טוב).
6. לתת לבצק לתפוח 30-40 דק' ואז ללוש שוב.
עכשיו את הבצק יש לפתוח לעלים:
דרך א':
• לחלק את הבצק לשלושה חלקים.
• להמיס חמאה
• לקחת בכל פעם חלק אחד. למרוח את הידיים בחמאה ואז למרוח את החתיכה עצמה בחמאה המומסת.
• לשטח לעלה
• למרוח שוב את העלה בחמאה (כשלוש כפות).
• לגלגל את העלה לרולדה ולחתוך לעיגולים בעובי של כ- 4 ס"מ.
• להניח את העיגולים בסיר של קובנה בשכבה אחת ולאחריה בשתי וערב עד למחצית גובה הסיר. (סיר של קובנה אפשר לקנות בשוק. זה סיר אלומיניום שנסגר הרמטית (כמו סיר של ג'יחנון) ר' תמונה.
• במידה ולא משתמשים בכל הבצק אפשר את מה שנשאר מהרולדות להקפיא ולשמור לפעם הבאה.
דרך ב'
לחלק את הבצק ל 10-12 כדורים קטנים יותר.
לפתוח כל כדור לעלה ולגלגל לרולדה קטנה אותה צרים באופן דומה לגלגול של לחמניה.
לאחר מכן יש לסדר את הרולדות/לחמניות בסיר. במקרה הזה רצוי רק שכבה אחת כי הכדורים מתנפחים יותר.
להכניס את הסיר למשך כשעתיים לתנור בחום של 100-120 מעלות ואז להנמיך את החום לכ 75 מעלות לכל הלילה.
מי שאוהב את הקובנה יותר חום וטיפה יותר קשה מבחוץ יכול לשים גם על 100 מעלות כל הלילה.
כמובן שסיר הקובנה שוכן בתנור לצד סיר הלסיס והביצים וגם אותו לאכול בתוספת שמנת וסחוג ו/או רסק עגבניות.