"מתוך יומני"/ לאה גולדברג
כבר מתמול בליבי חלומות מוזרים
עוררו איזה רגש איום.
ולכן כל הלילה כתבתי שירים
ואני עיפה היום.
וראשי מה כבד וידי מה רפות
ומבט לי כל כך מפוזר.
ועוברות מחשבות במוחי וחולפות
ואינן משאירות דבר.
רק ברור שאין טעם לכל ההוי
אין תכלית ואין יסוד.
ונדמה שכבר זמן להגיד את ה"די"
וחבל שהמוות סוד.