ילדה של אמא או של אבא? "פאולה" – שעועית ירוקה

במהלך השנים למדתי שלטעם ולריח יש כוחות גדולים של זיכרון. גם צלילים עושים לי את זה כמובן. ישנם מעט טעמים שאני זוכרת מאמא שלי; טעמו של הקובה המטוגן עם צנוברים והרבה לימון שמטפטפים היישר פנימה, או המג'דרה עם הלבן של ימי חמישי בצהרים או טעמו של השוקולד שהיתה מגרדת לנו מעל פרוסת הלחם וטעמה החמצמץ של הפאולה (סגול על הלמד) היא השעועית הירוקה שהתבשלה בהרבה מיץ לימון.

כנראה שלמרות השנים המועטות יחסית שהיו לנו יחד ישנם דברים שאת סופגת בלי לדעת ואז בגיל מבוגר יותר את מוצאת את עצמך מדברת או מתנהגת כמו הוריך ולא מבינה מהיכן זה הגיע או מחפשת את טעמי ילדותך בלי לדעת שאת מתגעגעת.

את טעמי הבישול ספגתי ביתר שאת בימים שהייתי חולה ונשארתי בבית (בימים אחרים, גם אם בחופשה הייתי בדרך כלל בחוץ). לא את כל הריחות והטעמים אהבתי. ריחן העז של שערות העוף הנשרפות או ריחו של הכבד המטגן הם ריחות שעד היום אני מתרחקת מהם. אבל בישול אינו רק ריח, בבישול יש גם תנועתיות. התנועה החצי סיבובית כשאת מרוקנת את תכנם של קישואים למשל, או הדרך בה את צרה את הקובה בכף ידך עד שנוצר ממנו גליל ארוך שניתן למלאו ואת הקערה המתמלאת בשעועית ירוקה וטרייה שאת קוטמת משני הצדדים ושוברת באמצע כדי לצור חתיכות של שעועית בעלות אורך פחות או יותר שווה.

אז נכון, היום אם ממש בא לי פאולה חמצמצה אני בהרבה מקרים מדלגת על כמה שלבים ומשתמשת בשעועית קפואה של סנפרוסט, אבל מידי פעם כשאני נתקלת בשעועית יפה וטרייה אצל הירקן אני לא מתאפקת ומתיישבת ליד השולחן עם ערימת השעועית קוטמת ושוברת בדיוק כמו כל הדורות לפני..

היום זה היה יום כזה, של טעמים חמצמצים וריחות עדינים ומכיוון שאתמול אכן ראיתי אצל הירקן שעועית יפה חשבתי שזו הזדמנות מצוינת לעשות פאולה ואולי, חשבתי, אכין לי ליד קציצות של בשר שיהיו לי למהלך השבוע.

אבל האמת היא שכבר שבועות יושב לי איזה טעם בראש שאני לא מצליחה להגיע אליו ומכיוון שכנראה אני ילדה של אבא שלי הרבה יותר מכל דבר אחר, טעמים כאלו, שקצת מתעתעים, הם רק סיבה לצאת ל"מסע ללא מפה"... ומסע שכזה הוא כל הכיף שבבישול. בישול שהוא ללא מתכון רק עם רעיון בראש וטעם שמסתובב.

אז ממתכון פשוט של פאולה ירקרקה וחמצמצה הגעתי לתבשיל מלא ירקות שהיו במקרר (בצלצלים, כרישה, שום, פטריות, זוקיני, ארטישוקים ואפילו גרגירי חומוס וכמובן- שעועית ירוקה וטרייה). לתוך כל זה הוספתי כדורי בשר שערבבתי עם פטרוזיליה ובצל ירוק קצוצים ושהתבשלו מהאדים של הירקות והלימון, והתוצאה אני חושבת – היא בדיוק אותו טעם חמקמק שהעסיק אותי בפינה קטנה במוח כבר שבועות.

וכמו אבא שלי, יש סבירות גדולה שלעולם לא אצליח לחזור על המתכון או להגיע חזרה לאותו הטעם אז בינתיים משאירה אתכם עם הבחירה הפחות מאתגרת, יותר בטוחה אבל גם מאוד מאוד טעימה הפאולה כפי שבת הדודה האהובה שלי מכינה.

פאולה – שעועית ירוקה בנוסח חלאבי משפחתי

מצרכים:

שעועית ירוקה טרייה או קפואה

ראש שום מקולף מפורק

2 לימונים סחוטים

כפית כמון שלם או אבקה

מלח

כף שמן זית

חצי כוס מים (אם השעועית טרייה יתכן וצריך להוסיף עוד מעט מים)

הכנה:

לשים את הכל יחד בסיר בהתחלה על אש גבוהה עד רתיחה ואחר כך אש נמוכה, עד שהשעועית משנה את צבעה.

אישית אני אוהבת שהשעועית נשארת קצת קשה אבל כל אחד וטעמו..

(התמונות כמובן הן לא של השעועית אם כי של התבשיל שהוכן ושאין לו שם...)