מרתון, יום שישי ופלוב עוף...

כידוע, אני חצי בוכרית. ותמיד כשאני פוגשת בוכרים (איכשהו אני יודעת לזהות אותם, הם פחות מזהים אותי), השיחה מתגלגלת לשנים אולי שלשה כיוונים עיקריים:

1. איזה אוכל בוכרי את יודעת להכין?

2. יש לך דירה?

3. למה את לא נשואה?

שלוש שאלות קיומיות כמעט כמו שלוש המכשפות הזקנות, במקבת זה היה?

יש כמובן שאלות נלוות כמו: מה שם המשפחה? מאיפה אתם? (מבוכרה עצמה), ולמה את לא מדברת בוכרית אפילו לא מילה? (כי בזמנו לציונות היתה משמעות וכך לטוב ולרע, גם לשפה). אבל הן בהחלט לא השאלות העיקריות ואיכשהו השיחה תמיד נודדת חזרה; אל הבחש או הפלוב או הדושפרה.

חשבתי על זה השבוע כשניסיתי לתכנן מה אבשל בשישי. מכיוון שלאחרונה הייתי עסוקה במעבר דירה (איך שלא מסתכלים על זה עברו חודשיים של: "לפני", "תוך כדי" ו"קצת אחרי"..), לא תכננתי או בישלתי כבר הרבה זמן. בהתחלה זה באמת היה בגלל עומס המעבר, אחר כך פשוט כי לא היה מטבח (השיש טרם הורכב) ולאחר מכן, היתה אולי איזו התנגדות קלה להתמסרות האחרונה, לדירה החדשה.

כך או כך, מצאתי את עצמי השבוע חושבת באופן ביתי לגמרי על ניקיונות, קניות ובישול. ואיכשהו כשחושבים באופן אקטיבי על שלושת הדברים הללו ומוסיפים עוד קצת סידורים ומטלות של שישי יוצאים יומיים מרתוניים במיוחד (ללא שום קשר למרתון שאכן התרחש אתמול ברחובותיה של העיר).

על ענין הניקיונות התלבשתי בחמישי בערב (יש לפעמים יתרונות לדירות קטנות) מה שהשאיר את כל היתר לשישי הקצרצר בו, תודות למרתון ולמוסיקה האיומה שהעירה אותי, התחלתי את הבוקר יחסית מוקדם. ומרגע שיצאתי החוצה ליום בהיר ושמשי וחם מדי אפילו למעיל הקל שלקחתי, מצאתי את עצמי ומתרוצצת באיזשהו סדר שברור רק לי, כמו ארנב קטן על בטריות (של דורסל):

מהחנות האחת בקניון ההוא, לקוסמטיקאית. משם לחנות של המסגרות (כמה חבל שהם סגורים כי את התמונה צריכה לסחוב אתי למשך כל יתר הסידורים). מחנות המסגרות הסגורה (חיוך על הברקה), היישר לתופרת (קומה שלישית ללא מעלית), שם יושבת עשר דקות שמספיקות לה לספר לי הכל על אחיותיה שהתאלמנו תוך שנה על אחייניותיה (ואת מי היא מחבבת פחות) ועל הארוחה שהיא עומדת להכין לכולם בעשר דקות של עבודה (עוף ממולא בשקית קוקי).

ממנה, המרוץ ממשיך (על פרק היד שקית עם מכנסיים ותמונה) לחנות של העוגות (לא להגיע בידיים ריקות לארוחת הערב( משם, לחנות של הלחם (עכשיו עוד שתי שקיות על פרק ידי), ולסופר הקטן שבפינה (עוד שקית לפרק היד השנייה, ומשם לחצות את הכביש לירקן. את 300 המטר לדירתי החדשה, עברתי בזחילה (אני ושאריות רצי המרתון כנראה).

3 וחצי שעות ואין ספור שקיות אני בבית ועכשיו הגיעה השעה לבשל ועל פרק היום:

1. מרק כרובית "אחר" שלישי בסדרה שהתחלתי לפני כשבועיים והייתי חייבת להשלימה (הראשון היה פטריות מופלא והשני שעועית חצי טרייה ונענע).

2. פלוב עוף – אורז עם גפרורי גזר כתמתמים וכנפי עוף מהמתכונים שבחוברת המשפחתית שטרם הספיקותי לנסות.

3. עוגיות חומוס מתכון פרסי שמצאתי כחלק מהכנה לסעודת פורים בעבודה.

אם יש מקום שליעילות יש ערך זה המטבח – ולא, אין לי מושג מאיפה ירשתי את זה, אולי זה בגנים, אולי מהסביבה. אבל, תוך שעה וחצי כמעט הכל היה מוכן. המרק, הפלוב ואפילו בצק העוגיות ואני התמוטטתי לי בעונג אל המיטה. אחרי הכל שישי לא?

כשקמתי קצת רעבה היה כבר לקראת חמש והייתי חייבת לטעום מהפלוב. הוא נראה כל כך יפה בשכבת האורז הלבנה עם קצת כתמתם מבצבץ מהגזרים שמתחת שהיה כמעט חבל להרוס אז בזהירות לקחתי קצת מהפינה.

לא אכלתי פלוב עוף מימי או לפחות לא זכור לי. מיטב הרפרטואר הבוכרי שלי זה אוכל של חגים, ופלוב העוף, לעומת דודנו הפלוב סופי, הוא אוכל פשוט של ימים רגילים. ואולי גם אבא שלי, (הקשר העיקרי שלי למסורת הבוכרית) לא אהב פלוב כזה, אין לי מושג. כך או כך זו היתה הפעם הראשונה שהכנתי או טעמתי אותו. ובחיי, שהיה בו, אולי כמו בכל אוכל בוכרי שאי פעם אכלתי, משהו מוכר.

ובאמת שאין בו כלום חוץ מעוף, גזר ואורז ועדין, משהו בבישול, משהו באידוי, משהו בחמצמצות המתקתקה עשה את זה פתאום למנה שווה.

גם מרק הכרובית יצא נפלא. לעומתם את העוגיות הצלחתי לחרוך משנייה אחת יותר מדי ללא השגחה...

אז לחיי החזרה (לבישול) ולמען הנחמה; שתבוא בכל מקום ובכל צורה, בין אם בעסקנות נמרצת ובין אם רגל על רגל על הספה. הנה מתכון הפלוב עוף בגרסה המשפחתית והפרטית שלנו.

פלוב עוף

מצרכים:

8-10 כנפי עוף גדולות נקיות

בצל גדול

פלפל שחור

4-5 גזרים חתוכים לגפרורים

1 -1/2 כוס אורז

הכנה:

א. מורידים את השפיץ הקטן של כל כנף. שורפים את השערות וחותכים כל כנף לשתיים. שוטפים היטב.

ב. מזהיבים בצל גדול (קצוץ דק) עם קצת שמן, מוסיפים את הכנפיים ומטגנים משני הצדדים.

ג. על הכנפיים מפזרים פלפל שחור.

ד. מוסיפים את הגזרים ומפזרים אותם על הכנפיים.

ה. מוסיפים מים חמים (המים צריכים לכסות את הגזרים) ומבשלים על אש קטנה כ 3/4 שעה או עד שהגזר מתרכך.

ו. מוסיפים מעל הגזר כוס וחצי אורז שטוף היטב. לא לערבב עם הגזר.

ז. מוסיפה מים חמים ומלח שיכסו את האורז. נותנים לרתוח פעם אחת ומנמיכים את האש.

ח. מבשלים עם מכסה סגור כ 10 דק עד שהאורז מוכן.

ט. כשכמעט נגמרים המים מכבים את האש שמים מגבת מתחת למכסה ונותנים לאדים להשלים את הבישול.

הגשה:

סבתא שלי מספרים לי, היתה מגישה לצד הפלוב פרוסות עגבניה, בצל יבש, קצת שמן זית, לימון ומלח.

הערה:

מניחה שיכול לעבוד מצויין גם עם חלקים אחרים של עוף..